אל דאגה, לא מדובר על הדור החדש של האופציות הבינאריות, אלא בהשקעות מניבות בחברות ישראליות פעילות או בתהליכי פיתוח, בתמורה למניות בחברה. כדי שלא תחמיצו אפיק השקעה מבטיח כזה, אנחנו כאן כדי לספר לכם כל מה שרציתם לדעת.

מה זה בכלל השקעה בחברות פרטיות?

חברה פרטית היא בדרך כלל מיזם של אדם או קבוצת אנשים מוכשרים, שיש להם רעיון מצוין ותכנית, איך להביא אותו אל השוק. ואמנם, חדשות לבקרים אנחנו שומעים על סטארט-אפ חדש או אפילו חברה ישראלית ותיקה, שהנפיקו בבורסה כזו או אחרת, או עשו "אקזיט", כלומר נמכרו בהון רב לחברה גדולה יותר. בשלב הזה, אנו יושבים בבית ושואלים את עצמנו, איך אנחנו לא לקחנו חלק בהצלחה הזו. ובכן, כעת ישנה הזדמנות למשקיעים פרטיים שאינם בהכרח "טייקונים" להשקיע כסף בחברות אלו בתמורה למניות, כלומר זכויות בעלות וזכויות לדיבידנד בחברה.

איך זה עובד?

השקעות בחברות יזמיות ויצרניות, מתאפשרות רק כאשר חברה רוצה לגייס כסף על מנת לגדול ולהתפתח. חברות אלו בדרך כלל מגייסות חוב באמצעות אגרות חוב או מוכרות את המניות שלהן בבורסות בארץ ובעולם. עם זאת, תהליך ההשקעה הזה הוא ארוך, מורכב ויקר, וההפיכה לחברה ציבורית לעיתים קרובות מאיימת על חברות שמחזיקות יתרון תחרותי משמעותי בחשיפתו. מסיבות אלו, חברות רבות נמנעות מהפיכה לחברות ציבוריות, והן מעדיפות לחפש את מקורות המימון שלהן במקומות אחרים, כמו למשל אצל משקיעים פיננסיים פרטיים בעלי הון רב או אצל הגופים המוסדיים כמו חברות הביטוח והאשראי. עם זאת, עיקרון מימון ההמונים שהתפתח מאוד בעשור האחרון ופועל כיום במגוון רחב מאוד של פלטפורמות, מאפשר לחברות אלו לפנות ולגייס כסף מהציבור, ללא המנגנון המסורתי והמסורבל של הבורסה.

למה זה כדאי?

עבור המשקיע הפשוט, השקעה במניות של חברות פרטיות באמצעות פלטפורמת מימון המונים מאפשרת ליהנות מתשואות גבוהות להשקעה, בלי לפתח מומחיות בעולם הסבוך של ניירות הערך והבורסה, בלי לשלם עמלות גבוהות ודמי ניהול לבנק או למנהל ההשקעות. בנוסף, כפי שהבנו כבר, ישנן חברות שמחזיקות בערך רב ביותר בצורה של ידע מקצועי או יתרון תחרותי, שלעולם לא נפגוש בבורסה מפאת הסודיות הנדרשת. דווקא את אותן חברות פרטיות אנחנו לא נרצה לפספס, מסיבות ברורות.

מה עם הסיכון?

כלל ראשון בהשקעות הוא, שללא סיכון – אין תשואה. מי שרוצה להשקיע ללא סיכון יכול לקנות אגרות חוב של המדינה ו"ליהנות" מתשואה של 0.000..%. עם זאת, כל הרעיון בהשקעה הוא לשים את הכסף היכן שאנחנו מעריכים שהוא יצמח. לקנות סחורה או מניה שאנחנו חושבים שיהיו שווים יותר בעתיד. מכאן, כל העניין הוא בבחירת רמת הסיכון המתאימה למשקיע הספציפי. לכן, כאשר נבוא לבחור את החברה הפרטית בה נרצה להשקיע, ראשית, נתרשם מהמוצר או השירות שהיא מפתחת, אחר כך נבדוק מי הם האנשים שעומדים מאחוריה, היכן היא נמצאת בשלבי ההתפתחות שלה, ואיך היא מתכוונת להניב רווחים. בהתאם להערכה זו, נבחר להשקיע את כספנו בחברה שרמת הסיכון בה מתאימה לאופי שלנו כמשקיעים.

לסיכום, כבר הבנו שבלי סיכון אין תשואה, אבל הכלי הכי חשוב בהתמודדות מושכלת עם הסיכון שבהשקעה, הוא פיזור הסיכון. כלומר, "לא לשים את כל הביצים שלנו בסל אחד". פלטפורמת מימון ההמונים מאפשרת לנו לפזר את הכסף שלנו על פני מספר רב של חברות וכך ליהנות מתשואה גבוהה בסיכון מינימלי.

חשיפה: אפיק השקעות של העשירון העליון

בין אם נרצה או לא, כולנו משקיעים בבורסה. אנחנו עושים זאת גם בלי שנדע, באמצעות קרנות הפנסיה שלנו וחברות הביטוח. אולם ההשקעה בשוק ההון ובייחוד בתקופה האחרונה, בה סובל השוק מתנודתיות רבה, אינה מניבה תשואה אטרקטיבית. השוק יעיל ומשוכלל וכניסתם של רובוטי-מסחר הפכו אותו לעוד יותר קשה להביס. מצב זה מביא משקיעים מוסדיים גדולים ובעלי הון פרטיים, לחפש אפיקי השקעה אלטרנטיביים.

אז איפה בעצם משקיעים בעלי ההון?

התשובה היא שבשנים האחרונות אנו רואים עלייה משמעותית בהון שזורם לכיוון השקעות בחברות יזמיות פרטיות, בקרנות הון פרטיות ("פרייבט אקוויטי"), בקרנות לפיתוח תשתיות אזרחיות, בקרנות נדל"ן ובקרנות אשראי. היתרון בהשקעות אלו, שהן חשופות פחות לתנודתיות של השוק, ולעיתים אפילו נמצאות במתאם הפוך עם שוק המניות, כך שכאשר השוק יורד ומחזיקי המניות והאג"ח הציבוריות מפסידים כסף – התשואה בהשקעות הפרטיות לא יורדת, אלא להיפך. מכאן ששילוב של השקעות מסוג זה בתיק ההשקעות, מקטין את הסיכון הכולל בתיק ומוסיף לו תשואה עודפת מעבר למה שניתן לרכוש בשוק המניות.

עם זאת, להשקעות בחברות פרטיות היו עד כה שני חסרונות משמעותיים, לפחות לגבי משקיעים פרטיים. ראשית, רף הכניסה להשקעות אלו הוא גבוה מאוד. כלומר, על מנת להיכנס כמשקיע בעל מניות לחברה פרטית בשלבי הייזום שלה, נדרש הון רב, לעיתים קרובות כמה מיליוני דולרים של התחייבות להשקיע מצד משקיע אחד. עבור מי שיש לו תיק השקעות של כמה עשרות או מאות מיליוני דולרים, זה אמנם לא נראה כמו רף גבוה במיוחד, אולם עבור האדם הפשוט, המשקיע מן השורה, דבר זה הופך את ההשקעה ללא-נגישה.

החיסרון השני הינו פער המידע הגדול. על מנת שהשקעה בחברות פרטיות תניב תשואה גבוהה, חשוב להיכנס להשקעה בשלב מוקדם, בשלב היזמי שלהן. בשלב זה ניתן לרכוש כמות של מניות במחיר נמוך ובינתיים החברה בונה בהדרגה את הערך שלה. לאחר מכן, כשהחברה כבר מציגה מוצר ויוצאת לשוק, מחיר המניה שלה נוסק וכפועל יוצא מכך, המשקיע יכול למצוא את עצמו באחד משני צדדים: מי שרכש את המניה מוקדם, במחיר נמוך, מחזיק כעת במניה ששוויה גבוה יותר והוא יכול למכור אותה ברווח, או להחזיק אותה ולהמתין לדיבידנדים או לעליית ערך נוספת. לעומת זאת, מי שלא רכש את המניה בשלב המוקדם והזול שלה, כעת ייתכן שלא יוכל להרשות אותה לעצמו כששווי החברה עלה ואיתו עלה מחיר המניה.

אם כן, ברור שאנחנו רוצים להיכנס בשלב המוקדם והיזמי, כדי להשיג תשואה גבוהה. הבעיה היא שבשלב זה, המידע אודות החברה וההשקעה הפוטנציאלית הוא נחלתם של מעטים בלבד, לאור העובדה שהחברה רוצה לשמור על סודיות המוצר שלה מפני מתחרים, ולהישמר מפני מתקפות. בדרך כלל יודעי הדבר הם אלו שמקורבים ליזמים ואנשי העשירון העליון, ורק הם מצליחים ליהנות מן התשואה הגבוהה הגלומה בהשקעה בחברה יזמית. בין אם אנחנו אוהבים את זה ובין אם לאו, זו המציאות ובייחוד בישראל, היכן שהתרבות שלנו מאוד נוטה לשיטת "חבר מביא חבר".

אף על פי כן, היום פלטפורמות של מימון המונים מאפשרות לציבור הרחב את הנגישות להשקעה במניות של חברות פרטיות שעד כה לא נחשפו לעין הציבור, ובסכומי השקעה שמותאמים לכיסו, ולאו דווקא בסכומים שמתאימים רק לעשירון או לאלפיון העליון. כך בעצם המחסומים שעמדו עד עתה בפני משקיעים פרטיים הופכים ללא-רלוונטיים, ומשקיעים שאינם "טייקונים" יכולים ליהנות מתשואות גבוהות ומריבוי של אפשרויות השקעה ופיזור הסיכון.

רוצה להצטרף לאקזיט הישראלי הבא? השקעות קטנות בחברות גדולות

ישראל היא אכן אומת סטארט-אפ. בין אם אלו התנאים הגיאו-פוליטיים והסביבתיים בהם מתקיימת המדינה, בין אם אלו השקעות עבר בחינוך והשכלה גבוהה ובין אם פשוט מדובר בגניוס היהודי, אי אפשר להתכחש לנתונים המדהימים אודות כמות ההון הזר שזורם להשקעה בחברות יזמיות ישראליות. באותו אופן אפשר להתרשם גם מכמות הסטארט-אפים הישראלים בעשור האחרון, שהתמזגו לתוך חברות ענק או נרכשו על ידי שחקנים גלובליים, מה שאנחנו קוראים בלשון העם "אקזיט".

אולם "אקזיט" כזה הוא תופעה נדירה בקרב חברות יזמיות והוא מתאפשר רק לאחר שהחברה הצליחה להגיע לרמה כלשהי של אבטיפוס או מוצר ראשוני ובמקרים נדירים, כאשר כבר יש לה שוק פעיל ומודל עסקי מניב. לשלב זה בחייהן חברות רבות לא זוכות להגיע. הסיבה לכך היא שחברות כאלה, המתאפיינות בפיתוח של טכנולוגיה, אלגוריתם או תהליך ייחודי וחדשני, נתקלות בקשיים רבים בתחילת דרכן. בפרט, מספר לא מבוטל של חברות סטארט-אפ, או בעברית, חברות הזנק, לא מצליחות להגיע לשלב שיש להן מה להציג לעולם מעבר למצגת תדמית בשל קשיי מימון. כלומר, חלק ניכר מחברות הסטארט-אפ לא מצליחות להגיע לאקזיט המיוחל בשל הקושי לגייס מימון לשלבי ההקמה והפיתוח, אפילו אם יש להן רעיון אדיר שעונה על צורך ממשי ויכול לכבוש את העולם.

לצד זה, חשוב להבין שהאפשרות להשיג תשואה עודפת משמעותית, מה שנקרא לעיתים קרובות "אפסייד", טמונה ביכולת של המשקיע לזהות ולאתר הזדמנויות בשוק, ולהיכנס להשקעה בשלב מוקדם. חברות סטארט-אפ ומיזמים חדשניים מתאפיינים בכך שבשלבים הראשוניים אין להן נכסים מוחשיים. הן מחזיקות במידה רבה ביד או רעיון בעל פוטנציאל ומושתתות על צוות ליבה שמושקע בקידום ופיתוח הרעיון. דבר זה מקשה על אותן חברות לגייס חוב בנקאי או הלוואות מחברות הביטוח והאשראי, מפני שמדיניות ההשקעות של הגופים המוסדיים מחייבת אותם לדרוש ביטחונות ברי-מימוש ולהטיל קובננטים, מחוייבויות פיננסיות המגבילות את התפתחות החברה. בשלב מאוחר יותר בחיי החברה, כאשר כבר יש לה נכסים ושוויה עלה, היא מגיעה לשלב שבו היא יכולה לגייס חוב מן הגופים המוסדיים, ובזול, וכעת כבר אינה מעוניינת לגייס הון באמצעות מכירת מניות ("אקוויטי").

לעומת זאת, כלפי המשקיע הפרטי התמונה היא הפוכה. למשקיע הפרטי, שאינו מוגבל במדיניות השקעות כמו של הגופים המוסדיים, ישנה כדאיות גבוהה להיכנס להשקעה בחברות הזנק בשלב מוקדם באמצעות רכישת אקוויטי. בשלב זה, כאמור, המניה זולה לאור העובדה שלחברות אין אלטרנטיבות טובות יותר לגיוס הון, ופוטנציאל הצמיחה שלה, כלומר הפוטנציאל לאפסייד גבוה.

נשמע מצויין – אבל מה אם זה לא יצליח?

נכון, ישנן חברות סטארט-אפ לא מעטות, שלא צולחות את שלבי ההקמה והפיתוח; חלקן מתפרקות מסיבות אנושיות, אחרות בגלל הסביבה העסקית או התחרותית, לאחרות פשוט אין את המרכיב החדשני או היחצני הנחוץ, בשביל להתבלט מעל השאר. קשיים אלו דומים לתנאים המוכרים בהן פועלות כלל החברות במשק, רק במידה גבוהה יותר וקשוחה יותר מאשר בענפי המשק המסורתיים. מכאן גם האפשרות של המשקיע הפרטי להשיג תשואה גבוהה יותר מאשר, לדוגמה, בהשקעה בחברות תעשייה או נדל"ן ולהיות חלק מן האקזיט הישראלי הבא. לפיכך, המפתח להשקעה נכונה הינו פיזור הסיכון. להשקיע השקעות קטנות ומפוזרות במספר רב של חברות בתהליכי ייזום. כך אנו מפחיתים את החשיפה הישירה שלנו ל"צרות" הפרטיות של כל אחת מן החברות בנפרד, ובמקביל, מגדילים את האפשרות שלנו ליהנות מאפסייד במקרה שחברה אחת מהפורטפוליו שלנו, או אפילו כמה, יצלחו את השלב היזמי ויגיעו לאקזיט.